חגים נגישים מימונה

המימונה – ליל האמונה קירוב לבבות וסובלנות

המימונה, היא חג בפני עצמו הנחוג מיד עם צאת חג הפסח בקרב יהדות צפון אפריקה, ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג לפי השערת החוקרים הוא במאה ה-18. בחג שנקרא "ליל אמונה", ומכאן גלגול השם; מימונה.
את המופלטות העשויות קמח , מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה | צילום מתוך קהילת Jspace Food בפייסבוק
את המופלטות העשויות קמח , מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה | צילום מתוך קהילת Jspace Food בפייסבוק

 המִימוּנָה (בערבית: ميمونة‎), במסורת ’יהדות מרוקו’, ולפי השערת החוקרים, חל החג במאה ה-18, והוא חג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח, הנהוג בחלק מ’יהדות צפון אפריקה’, ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. יום זה, נחגג מכיוון שבימות הפסח, היו נזהרים שלא לאכול האחד אצל חברו (בגלל שוני מנהגים), והקפידו על חומרה זו ביותר. לכן, מיד לאחר פסח, היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל נגישות-נט' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר'.

המימונה, היא חג בפני עצמו הנחוג מיד עם צאת חג הפסח בקרב יהדות צפון אפריקה, ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג לפי השערת החוקרים הוא במאה ה-18. בחג שנקרא "ליל אמונה", ומכאן גלגול השם; מימונה. המקור ההלכתי ליום זה, נובע מה’הגדר ההלכתי’ של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודה בצאת החג. יש הסבורים, כי מקור השם; מימונה, נובע משמו של אבי הרמב"ם, הרב מימון בן יוסף, שנפטר ביום המימונה.

האפשרות נוספת היא, שמקור השם נובע מהמילה הערבית מימון שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים, כי יום זה הוא יום שנועד להביא לפרנסה טובה או זיווג מוצלח. בקרב יהודי מרוקו רווחה האמונה, כי הלילה האחרון של פסח הוא ליל אמונה, בו בני ישראל צפויים להיגאל, כיוון שעל פי האמונה, אמורים היו להיגאל בחודש ניסן. ומשלא נגאלו בדיעבד האמינו, כי הגאולה תגיע בחודש ניסן הבא, לכן חגיגת המימונה היא למעשה הצהרת אמונה בגאולה העתידה לבוא.

במהלך חג הפסח נזהרים היו יהודי צפון אפריקה מאוד שלא להתארח ולארח אנשים מחוץ למשפחה בגלל ההקפדה חמורה על כשרות החג. מה שכשר ומותר אצל משפחה אחת, כגון; קטניות למשל אסור בתכלית האיסור אצל השפחה השכנה ולכן נמנעו מלאכול האחד ממאכליו ומכליו של האחר. מיד עם תחילת המימונה נערכו שולחנות עמוסי מטעמים שרובם מתוקים.

מיד עם תחילת המימונה נערכו שולחנות עמוסי מטעמים שרובם מתוקים | חגיגות מימונה באשקלון | צילום: ויקיפדיה | Flickr
מיד עם תחילת המימונה נערכו שולחנות עמוסי מטעמים שרובם מתוקים | חגיגות מימונה באשקלון | צילום: ויקיפדיה | Flickr

בשל הקפדה חמורה זו הזדרזו להזמין לארח ולהתארח האחד אצל השני, כדי להבהיר חד משמעית, כי הריחוק הזמני נוצר אך ורק בגלל ההקפדה על איסורי החג, מיד עם תחילת המימונה נערכו שולחנות עמוסי מטעמים שרובם מתוקים: ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם במהלך הפסח, לכן, כל המעדנים והמאפים מכילים רק מרכיבים כשרים לפסח: אגוזים שקדים תמרים, בוטנים ביצים ,סוכר ועוד…. חלקם של המטעמים נועדו לסמל איחולים לשפע כלכלי ולשנה פורייה.

את המופלטות העשויות קמח , מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה מהסיבה הפשוטה שצריך להמתין עוד כחצי שעה לאחר צאת החג ועד שהרב יקנה חזרה את החמץ מהגוי לו הוא נמכר בתחילת החג.

הנדידה מבית לבית לבושים בתלבושת מיוחדת וחגיגית לנשים כפתנים צבעוניים נוצצים ולגברים גלביות לבנות, לאחל האחד לשני "תרבחו ותסעדו" הוציאה את החג לרחובות והעצימה את הרגשת החגיגיות. דלתות הבתים היו פתוחות עד אור הבוקר לכל אורח והמופלטות זרמו נוטפות חמאה ודבש כמו איחול לשפע ומתיקות החיים.

החוגגים, מאמינים, כי בנוסף לגאולה הנכספת, יום זה הוא יום שנועד להביא שפע, זיווג מוצלח ופריון. על שולחן החג אף ערוכים, המאכלים המסמלים אמונה זו; שיבולים ירוקות, קערה ובה פול ירוק טבול בקמח, בו מפוזרים מטבעות כסף, או תכשיטי כסף וזהב, תמרים, חמאה, דבש ודג חי, כסמל לשפע ופריון.

המימונה, מסמלת בין היתר קירוב לבבות, שכנות טובה וסובלנות, בין יהודי צפון אפריקה לבין שכניהם המוסלמים. אלו, נהגו היו להגיע אל בתי החוגגים מנת לחגוג עמם את החג בידיעה ברורה, כי יתקבלו שם בזרועות פתוחות וברצון. למחרת, נהגו החוגגים לצאת אל השדות ואל מקורות המים.

תרבחו ותסעדו!.

מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! תלחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן.

About the author

שולי סונגו

שולי סונגו, מעורכות אתר נגישות-נט, עיסוקה העיקרי מנהלת חשבונות מדופלמת עשרות שנים בתחום.

Add Comment

Click here to post a comment

דילוג לתוכן