טביעת האצבע העשויה שברי תיל – הכרזה תשע"ו

מעל שבעים שנה חלפו מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה והשואה, ממשיכה לעמוד במרכזו של שיח יהודי ואוניברסאלי בעל גוונים היסטוריים, אנושיים וערכיים. יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוא היום בו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה. זהו יום של זיכרון אישי וקולקטיבי, יום של הנצחה ושל אזהרה מפני הפוטנציאל ההרסני הטמון באנושות.

מדי שנה מציינת החברה הישראלית את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בדרכים רבות ומגוונות. 'יד ושם' הכריז על תחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו. המשתתפים בתחרות הגישו הצעתם לכרזה לוועדת השיפוט, בסיומו של תהליך יצירה ארוך ומורכב.

ועדת השיפוט;

 את ועדת השיפוט לתחרות הוביל מר דוד טרטקובר, חתן פרס ישראל לעיצוב תשס"ב
 שופט כבוד :פרופ' דן ריזינגר ,חתן פרס ישראל לעיצוב תשנ"ח

לוועדה חברו גם;

 מר אביב מושיק , מנכ"ל מרכז ההסברה, משרד התרבות והספורט
 גב' סולומון מירב, ראש תחום אנימציה בחוג לעיצוב תקשורת חזותית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
 מר שפר תמיר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית ,HIT המכון הטכנולוגי, חולון
 פרופ' שרויאר טרי, מרצה בכירה, המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך, ויצו חיפה
 גב' אימבר שולמית, מנהלת פדגוגית בביה"ס הבין לאומי להוראת השואה, יד ושם
 מר מולכו יקי, מעצב
 גב' מורה-רוזנברג אליעד, מנהלת המוזיאון לאומנות והאוצרת הבכירה לאמנות, יד ושם
 גב' פולק-רוזנברג מאשה מנהלת מגמת הדרכה, ביה"ס הבין לאומי להוראת השואה, יד ושם
 גב' קויתי-בן דב עינבל, מנהלת אגף הנצחה וקשרי קהילה, יד ושם
 גב' רוזנברג איריס, מנהלת אגף תקשורת, יד ושם

הכרזה הזוכה;

מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י גב' ג'וליה דה- בנדטי ילידת שנת 1992, בת למשפחה ממוצא יהודי החיה בטורינו, איטליה. היא למדה עיצוב באיטליה והשתתפה בתכנית לחילופי סטודנטים של HIT המכון הטכנולוגי, חולון במחלקה לתקשורת חזותית. מאז ילדותה ביקרה דה- בנדטי בישראל פעמים רבות , ואף השתתפה בתוכניות חינוך נוספות, כגון; "תגלית".
ג'וליה גאה לקחת חלק בתחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית ורואה בזה את תרומתה הצנועה לשימור זיכרון השואה והנחלתה בקרב הדורות הבאים בארץ ובחו"ל. לדבריה, הכרזה שהגישה לתחרות, מביעה את החותם שהשאירו מאורעות השואה הן על השורדים והן על זיכרונות בני משפחתם.

מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:

טביעת האצבע העשויה שברי תיל, מהווה מינימליזם סמלי לאחד מ'סמלי השואה' הבולטים ובכך מאפשרת לדון בו ובמשמעויותיו מחדש. טביעת האצבע של הפרט מהווה במקרה זה טביעת אצבע של הקולקטיב, בבחינת השתקפות הוויה גנטית של העם היהודי כולו. זוהי טיפוגרפיה המעלה שאלות של פירוק ופרימה מול התכנסות והרכבה ובכך מעוררת אצל הצופה חשיבה רפלקטיבית על 'השואה' וזיכרונה בחלוף השנים.

ההתייחסות הרעננה לנושא מציפה את העיסוק בנושא זהות האדם והניסיון לשמירה על רוחו וזהותו בתקופת המלחמה ולאחריה.

הובא באדיבות "יד ושם"