טורים נגישים יום הזיכרון לשואה ולגבורה ראובן אורן

לתפוס המשמעות של 6 מיליון יהודים שנרצחו…

היו שני דברים שלא נתפסו מבחינתי. כמה שקראתי ועיינתי, לא סייע בידי. המספר המוזר הזה – 'ששה מיליון יהודים'. וכן כמה תמונות של הררי נעלים ובמיוחד תמונה 'מוזרה' של 'הר אפר הקדושים'. הר גבוה של אפר הנשרפים שהוצא מתאי השריפה ונערם מחוץ לאחד המחנות. תמונה זו של 'הר האפר' נשארה לי הרבה שנים בזיכרון. הנחתי לה, כמו שהנחתי למספר הבלתי נתפס הזה 'ששה מיליון', מתוך הבנה שעם הזמן ועם התבגרותי, אבין יותר.
יום השואה: התחלתי לתפוס את המשמעות של 'ששה מיליון יהודים שנטבחו ונרצחו...'
יום השואה: התחלתי לתפוס את המשמעות של 'ששה מיליון יהודים שנטבחו ונרצחו…'

כמו הרבה אחרים, שאינם 'דור שני' או 'דור שלישי' לשואה, ספגתי את "אווירת השואה" מכלי שני ושלישי. הורי ומשפחותיהם, עזבו, ברחו מפולין, לפני פרוץ השואה כשהשנאה והאנטישמיות, החלו לבעור באש קטנה ההולכת ומתלקחת כשריפה בשדה הקוצים של אירופה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’נגישות-נט’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

שכנים, שכנות ואף קרובי משפחה רחוקים שעברו את השואה 'שם', וניצלו ושרדו, היו יושבים ונפתחים לאט לאט ומספרים על תחילת השואה, על מחנות הריכוז ומחנות המוות ואף על בריחה ליערות, שהייה ולחימה עם הפרטיזנים וגם על דרך החתחתים הארוכה והאינסופית, באירופה שלאחר המלחמה, בחיפושי קרובים ובאיתור דרך ואמצעים לעלות לארץ ישראל, מקום המפלט האמיתי של היהודים ואולי שם, למצוא שרידים ופליטים נוספים ממשפחתם שנפרדה והושמדה.

אותן שיחות חרישיות אלו, בד"כ בימים שלפני 'יום השואה', משכו אותי כילד להאזין ולנסות להבין. אך, שיחות אלו התקיימו ביידיש מהירה וברגעי הריגוש גם ב'שפת המקור' – פולנית. קרעי המידע שהצלחתי להבין בקושי, משפת הייִדִישׁ, עוררו בי רצון עז להבין מה היה שם 'באמת'.

כי כל אותם טקסים בבית הספר, עם הקראה של סיפורים רחוקים מהדמיון של ילד, לא העבירו את המסר ולא סיפקו את הסקרנות. הסיפורים על 'ילדי הגטו' בוורשה ועל הפרטיזנים ביערות ושירים פועמים כמו 'אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה..', משכו אותי עוד ועוד לנסות לדעת יותר על המספרים המוזרים הללו – ' ששה מיליון' – מספרים שלא נתפסים במוחו של ילד צעיר.

אותו 'ילד צעיר', היה חובב קריאה כמעט כפייתי. שעות רבות העברתי בנבירה ב'אנציקלופדיה העברית' ושם היה עוד מידע וגם תמונות. צילומים מעולם הזוי ובלתי נתפס של אנשים, ילדים נשים, זקנים וזקנות שנראים כמו כל קרובי משפחתנו והם לבושים בבגדים קרועים, ב'בגדי פסים' ועומדים מאחורי גדרות תיל

לאט לאט, מצאתי עוד ספרים שהוסתרו במדפים הגבוהים – 'אדם ואפר', 'מלחמת הגטאות' ועוד. ספרים עבי כרס שהכילו גם תמונות ברורות ולא מטושטשות, תמונות שצילמו הנאצים לתיעוד היסטורי קפדני של מעשיהם.

איני זוכר כמה פעמים עברתי על 'ספרים מפחידים' אלו. הרבה פעמים! וכל שנה של התבגרותי, התעמקתי יותר בסיפורים האישיים עם השמות המוזרים; זבישאק, יאצק, פאניה… וגם התחלתי לשקוע בשירים שכתבו אותם אנשים שרק שיריהם נשארו והם.. הושמדו במחנות המוות – שמות שנחרטו בדמיוני; אושוויץ, בירקנאו, מיידאנק, סוביבור… ועוד ועוד.

היו שני דברים שלא נתפסו מבחינתי. כמה שקראתי ועיינתי, לא סייע בידי. המספר המוזר הזה – 'ששה מיליון יהודים'. וכן כמה תמונות של הררי נעלים ובמיוחד תמונה 'מוזרה' של 'הר אפר הקדושים'. הר גבוה של אפר הנשרפים שהוצא מתאי השריפה ונערם מחוץ לאחד המחנות. תמונה זו של 'הר האפר' נשארה לי הרבה שנים בזיכרון. הנחתי לה, כמו שהנחתי למספר הבלתי נתפס הזה 'ששה מיליון', מתוך הבנה שעם הזמן ועם התבגרותי, אבין יותר.

לפני כ- 10 או 15 שנים, היה סרט דוקומנטרי על 'פרשיית אייכמן' המפורסמת. בסרט התראיין אדם שהיה בין אלו שביצעו את גזר הדין של בית המשפט הישראלי על 'אדולף אייכמן ימ"ש' שהוסיף בין היתר; '… אייכמן צריך להיתלות עד צאת נשמתו וגופתו תישרף ואפרה יפוזר בים'. אותו אדם, סיפר שהוא היה זה שנשא את אותו מיכל עם האפר שנותר משריפת גופתו של אייכמן הנאצי, בספינה ישראלית שיצאה אל מחוץ לגבולות המים של מדינת ישראל. אותו אדם סיפר שכשהגיעה העת, הוא פתח את המיכל ושפך את האפר מעבר לדופן הספינה, אל מי הים שתחתיו ו.. התפלא מאוד על כמות האפר המועטה שנותרה מגופה אחת!

פליטה זו של אותו אדם, החזירה אותי בחלקיק של שנייה, אל אותן מחשבות ותהיות שהיו לי כילד, מול אותה תמונה מזוויעה של 'הר האפר'. רק אז הבנתי ממה משמעותו של אותו 'הר'. לאיזו כמות אנשים מתייחס ה'הר' הזה. והמחשבות המשיכו לכיוון המספר הבלתי נתפס – 'ששה מיליון'.

המספר הבלתי נתפס הזה, עלה שוב, בצורה חריפה, בעת שנכחתי באחד מטקסי הזיכרון לערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הקהל ישב בשקט כשהקריין והקריינית, החלו להקריא שמות של המשפחות שנרצחו בשואה. קרבי משפחה של הפליטים האחרונים היושבים בקהל. מאחורי הקריינים, מצבה גדולה עם שמות של הבעל והאישה ושם משפחתם ו'ילדיהם'. על לוח האבן, הרשימה די ארוכה, אך כשהקריינים החלו בהזכרת השמות, זה היה משהו שונה מאוד. כי הם הקריאו ביתר פירוט. אותו משפט קצר החקוק על האבן – מר… ואשתו וילדיהם – הפך לעובדה מזעזעת – היו להם 12 או 14 ילדים שהיו נשואים עם ילדים! נכדים לאותם שמות המופיעים על האבן.

אני זוכר שתוך כדי האזנה, עשיתי בראש חשבון מהיר – זוג הורים, 14 ילדים נשואים, וילדיהם של אותן 14 משפחות… משפחה אחת גדולה עם כמעט 100 נפשות. והיו הרבה משפחות כאלו. וסבא וסבתא, משני הצדדים ואז התחלתי לתפוס את המשמעות של 'ששה מיליון יהודים שנטבחו ונרצחו…'.

יהי זכרם ברוך לעד.

שלכם, ראובן אורן.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! תלחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן.

About the author

ראובן אורן

ראובן אורן הוא תושב זכרון יעקב, בתחום הנגישות ממציא ומפתח בתחום הנגישות. מנהל פורום גינון אורגני ואקולוגי, מומחה לקיימות, אורגניות, ואקולוגיה ירוקה. אב ל-3.

Add Comment

Click here to post a comment

דילוג לתוכן