בריאות נגישה

נגיף זיקה – Zika, עיקר הסיכון למומים בעוּבר

מחלת הזיקה, המועברת על ידי היתוש שכיחה לא רק בדרום אמריקה ומרכזה, אלא גם באפריקה ובמזרח הרחוק, אולם שם מדובר ב-תחלואה נמוכה ולא בהתפרצות. מקרים בודדים תוארו גם באירופה ובארה"ב, אולם רובם נדבקו מחוץ למדינות הללו, במקומות בהם שכיחה המחלה וידועה הדבקה ◄ ◄ המניעה העיקרית היא מריחת חומרים דוחי יתושים, שימוש בכילות, שהות ושינה בחדרים ממוזגים, לבישת בגדים בצבע בהיר בעלי שרוולים ארוכים.
דוקטור שרון רייספלד, נגיף הזיקה (Zika) למי הוא באמת מזיק | צילום: דוברת מרכז רפואי הלל יפה
דוקטור שרון רייספלד, נגיף הזיקה (Zika) למי הוא באמת מזיק | צילום: דוברת מרכז רפואי הלל יפה

רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות של 'המרכז הרפואי הלל יפה-חדרה' דוקטור שרון רייספלד, מבהירה, כי; "אין טיפול מונע למחלת זיקה – Zika – כלומר; אין חיסון או טיפול תרופתי מונע, גם כשכבר המחלה זוהתה. במידה וחלו בה נשים בהריון, הסיכון למומים בעוּבר הוא גבוה ובלתי ניתן למניעה". דוקטור רייספלד, מסבירה מה מזיק בנגיף הזיקה (Zika) ואפילו מוסיפה מילת הרגעה; "מי שחלה בזיקה או שנעקץ על ידי יתוש הזיקה לא יסבול ממחלה כרונית כתוצאה מכך…".

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’נגישות-נט'ב’פייסבוק' או ב’טוויטר'

"וירוס זיקה (Zika) שייך למשפחה הכוללת גם את הקדחת הצהובה, קדחת מערב הנילוס וקדחת הדנגי, מוכר לקהילה המדעית בעולם כבר משנת 1947" – אומרת דוקטור רייספלד, רופאה בכירה ב’יחידה למחלות זיהומיות’ של ’המרכז הרפואי הלל יפה-חדרה’ בעקבות הלחץ בו נתונים ספורטאים מכל העולם ואת התיירים אשר באו לצפות במשחקים ב’אולימפיאדת ריו’ שנפתחה בסוף השבוע החולף.

למרות שוירוס הזיקה, עלה בשנה האחרונה לכותרות בעיקר בהקשר של נשים הרות בברזיל שבדרום אמריקה, שילדו תינוקות פגועים בשל הזיקה, הרי שנרשמה התפרצות שלו כבר בשנת 2007 ב-מיקרונזיה, המדינה נמצאת באוקיינוס השקט, שממנה, ככל הנראה, עבר ה’יתוש’ ואתו המחלה אל יבשת אמריקה ולתנאים הלחים שמציעות ברזיל ומדינות דרום אמריקה, שכעת סובלות מההתפרצות הנוכחית".

מחלת הזיקה, המועברת על ידי היתוש שכיחה לא רק בדרום אמריקה ומרכזה, אלא גם באפריקה ובמזרח הרחוק, אולם שם מדובר ב-תחלואה נמוכה ולא בהתפרצות. מקרים בודדים תוארו גם באירופה ובארה"ב, אולם רובם נדבקו מחוץ למדינות הללו, במקומות בהם שכיחה המחלה וידועה הדבקה.

איך נדבקים בזיקה ומה הסיכונים בעקיצה ובמחלה?

"דרך ההדבקה העיקרית בווירוס הזיקה היא, כאמור, באמצעות עקיצות יתושים באזור שבו יש ריכוז גבוה של הוירוס", מציינת דוקטור רייספלד; "ב-ברזיל, היתוש הנפוץ הוא יתוש ’הנמר האסיאתי’ – Aedes albopictus (כמו גם בהרבה מקומות אחרים בעולם) שהפך גם להיות היתוש העיקרי שמפיץ את הווירוס, ולכן היו מקרי הדבקה רבים יותר".

ווירוס זיקה עצמו מתבטא בצורות שונות באזורים שונים בעולם, כאשר בהתפרצות הנוכחית בברזיל ייחודית בכך שבפעם הראשונה תוארו גם סיבוכים ב-נשים הרות, כמו גם דיווחים על הדבקה ביחסי מין (בינתיים, דיווחים בודדים, אולם חד משמעיים). כן, תוארו, לראשונה, העברה מן האם ליילוד במהלך הלידה.

מהלך המחלה – קל? בינוני? קשה?

דוקטור רייספלד, מסבירה ומבהירה, כי; "למחלה שגורם וירוס הזיקה, עשויים להיות מספר ביטויים קליניים אפשריים;
השכיח ביותר – הדבקה א-סימפטומתית. דהיינו, החולה נדבק מהיתוש, אך לא הרגיש בזה. הגוף התמודד עם הזיהום ללא מחלה מורגשת כלל.
התבטאות של מחלה הדומה למחלות ויראליות אחרות – תופעות של חום, כאבי ראש, כאבים במפרקים ובעצמות, פריחה ודלקת בעיניים.
מיעוט המקרים – סיבוך נוירולוגי, כגון; תסמונת גילאן-בארה – מחלה אוטואימונית הפוגעת במעטפת העצבים.
הפגיעה העיקרית והמשמעותית של הדבקה בווירוס הזיקה, שהיא גם מהמזיקות ביותר היא הפגיעה ב-נשים הרות. בהתפרצות האחרונה בדרום אמריקה, תוארה עלייה משמעותית בשכיחות מקרי זעירות הראש – מיקרוצפליה (מיקרו – קטן, צפליס, κεφάλη = ראש) היא היקף ראש הקטן ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע התואם לגיל ולמין הילד. פגיעה בהתפתחות העובר, ראש קטן, הפרעה ב’התפתחות מוחית’ על כל המשתמע מכך.

מפיץ המחלה העיקרי הוא יתוש ’הנמר האסיאתי’ | עיבוד צילום שולי סונגו
מפיץ המחלה העיקרי הוא יתוש ’הנמר האסיאתי’ | עיבוד צילום שולי סונגו

אם עד שנת 2015, דווחו בשנה בין 200 – 250 מקרי מיקרוצפליה ב-ברזיל בשנה, בשנת 2015, היו סביב 4000 מקרים על פי דיווחים של ה-CDC (מרכז בקרת המחלות האמריקאי) – ויש קשר ברור ל’ווירוס הזיקה’ על פי מספר מחקרים שבדקו את הנושא.
יצוין, כי מלבד הסיבוכים הנוירולוגים, וכן הסיבוכים האפשריים במהלך ההיריון, לא מוכרים סיבוכים נוספים, וכן לא תוארו מקרי מוות ממחלת הזיקה – Zika".

מניעה וטיפול? – מזעור נזקים

לדברי דוקטור רייספלד; "’החדשות הטובות’ הן – מי שחלה בזיקה או שנעקץ על ידי יתוש הזיקה לא יסבול ממחלה כרונית כתוצאה מכך. החדשות הפחות טובות הן שאין טיפול ספציפי למחלה. הטיפול הוא לרוב סימפטומטי (הורדת חום, מתן נוזלים, מנוחה).

החדשות הרעות’ הן שכיום אין מניעה למחלה – כלומר; אין חיסון או טיפול תרופתי מונע, גם כאשר כבר זוהתה. במידה שחלו בה נשים בהריון, הסיכון לעובר בעל מומים הוא גבוה ובלתי ניתן למניעה.

אי לכך, המניעה העיקרית היא מריחת חומרים דוחי יתושים, שימוש בכילות, שהות ושינה בחדרים ממוזגים, לבישת בגדים בצבע בהיר בעלי שרוולים ארוכים. במילים אחרות – לעשות כל הניתן בכדי להימנע מעקיצת יתושים. בנוסף, וחשוב לא פחות, להימנע מהיקוות של מאגרי מים עומדים, בהם היתוש אוהב לשהות ולהתרבות".

נוסעים לחו"ל, למקום בו היתוש והמחלה שכיחים, מה עכשיו?

דוקטור רייספלד; מזכירה, כי; "משרד הבריאות הוציא הנחיות ברורות ליוצאים לחו"ל כיצד לנהוג ואיך להיזהר" – מדגישה דוקטור רייספלד ומוסיפה; "ובהתאם, ערוך גם מבחינת אבחון המחלה במידה שתתגלה בישראל. קיימת אזהרת מסע לנשים הרות והמלצה ברורה לא לנסוע למקומות בהם פעילות המחלה והיתוש גבוהים".

לנשים ולגברים ב’גיל הפוריות’ שהיו באזור בו היתוש והווירוס ידועים כפעילים, מומלץ לקיים יחסי מין מוגנים, ולהימנע מכניסה להיריון לפחות חודשיים מזמן החזרה לארץ, זאת במידה ולא חלו בשום מחלת חום במהלך השהות בחו"ל. אם כן, נצפתה מחלת חום (שאולי נגרמה מן הנגיף), רצוי להימנע מהריון גם 6 חודשים מזמן החזרה ארצה".

מילת הרגעה לסיום ולצידה אזהרה

לדברי דוקטור רייספלד; "בישראל עד כה לא תואר מקרה של הדבקה בווירוס, אלא מקרים בודדים של חולים שנדבקו בדרום אמריקה, שהסתיימו ללא סיבוכים. מאחר שהיתוש המעביר את הווירוס, קיים בישראל (יתוש ’הנמר האסיאתי’), קיימת האפשרות התאורטית שתיתכן תחלואה גבוהה ממי שנדבקו בחו"ל, כי ההדבקה באמצעות היתוש השכיח, קיימת, ואנחנו כעת בחודשי הקיץ בהם היתושים פעילים במיוחד.

למרות ולאור כל אלו, ראוי עדיין לזכור, גם אם נדבקתם ב’נגיף הזיקה’ הרי שהמחלה אינה צפויה להיות קשה. ההחלמה, לרוב, מהירה, הווירוס לא נשאר בצורה כרונית בגוף וכל שיידרש מכם הוא סבלנות של בין חודשיים לחצי שנה, במידה שתכננתם היריון". סיכמה דוקטור שרון רייספלד, רופאה בכירה ב’יחידה למחלות זיהומיות’ של ’המרכז הרפואי הלל יפה-חדרה’.

 מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! לחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן.

About the author

שולי סונגו

שולי סונגו, מעורכות אתר נגישות-נט, עיסוקה העיקרי מנהלת חשבונות מדופלמת עשרות שנים בתחום.

Add Comment

Click here to post a comment

דילוג לתוכן