כספי הביטוח לאומי לנזקקים הופנו לצרכים אחרים

קובי כהן – יו“ר מטה הפעולה של הנכים בישראל

למה הדיבורים על כסף בהקשר לקצבאות הנכות מעצבנים אותי? והאם זה חוקי לקחת כספים שיועדו לביטחון סוציאלי ולהשתמש בו לצרכים אחרים? קראתי את הפוסט של ברק העוזר של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, ולהלן תגובתי: כל הפולמוס הזה סביב הכסף מרתיח לי את הדם, כל הדיבורים הללו מהיכן ייקחו את הכסף, משכיחים את האמת הצרופה ומעלים את השאלה הנוקבת האם זה חוקי לקחת כספים שיועדו לביטחון סוציאלי של נזקקים ולהשתמש בו לצרכים אחרים?

חלקם של המעסיקים, ירד בשני שליש והממשלה, משפה בשליש, כלומר ההכנסה ממעסיקים קטנה בשליש. נכון לשנת 2014 סך הכנסות המוסד לביטוח לאומי היו בסביבות 80 מיליארד ש"ח, מחצית מזה הגיע מתשלום מעסיקים, כלומר; 40 מיליארד … לפני השינוי חלקם של המעסיקים היה פי שלוש מזה כלומר; 120 מיליארד.

הממשלה משפה שליש מההפרש, כלומר, שליש מתוך 80 שהם 26.7 מיליארד בחישוב הסופי המוסד לביטוח לאומי הפסיד בשנת 2014 הכנסות בגובה של 53 מיליארד ש"ח בערך… עושים להטוטים על 6 מיליארד ש"ח … שהעלימו 50 כטובות הנאה למעסיקים …. איזה עם מטומטם 

ביטוח לאומי, פועל על פי 'חוק הביטוח הלאומי', חוק שחוקקה הכנסת. מה יש בחוק?

1. החוק ,קובע, כמה דמי ביטוח לאומי, ישלם כל אזרח עובד וכמה ישלם עבורו המעסיק שלו.
2. החוק, קובע, גם מהם התחומים שיש להם כיסוי בתמורה לדמי הביטוח הלאומי בתוך מה שקוראים לו; "פוליסה". זקנה ונכות כללית, למשל; הם סעיפים בפוליסה.
3. החוק, קובע, כמה ישלמו גמלאות בכל ענף ביטוחי ומהם הסכומים בכל ענף.

לביטוח לאומי, יש מנכ"ל שהוא אחראי לביצוע החוק. למוסד, כמו לכל חברה ציבורית, גם דירקטוריון. את הדירקטוריון ממנים על פי החוק וחברי הדירקטוריון הם אלו שצריכים להציע הצעות ולהציג מתווה לפעילות למוסד כולל שינויים בפוליסה. (בדיחה עצובה).

הדירקטוריון של הביטוח הלאומי בשונה מהרבה דירקטוריונים לא מתפקד כלל והוא רק ברישום בלבד. מנכ"ל המוסד, אמור להציג בפני הדירקטוריון את תמונת המצב ודירקטוריון הוא זה שבתיאוריה אמור להמליץ המלצות הקשורות לפעילות המוסד לביטוח לאומי. כמו למשל, הצעות לשינוי ב-חוק הביטוח הלאומי או בתקנות של החוק. בפועל מנכ"ל המוסד הוא עוד פקיד של שר הרווחה/ שר האוצר.

מאחר ומדובר בחוק, המחוקק "כבעל הבית" של המוסד הוא זה שעושה שינויים בחוק והוא זה שיכול לשנות את הסעיפים המבקשים להקטין או להגדיל את ההוצאות כלומר את גובה תשלומי הקצבאות או את גובה ההכנסות. בתיאוריה חברי הכנסת, יכלו לשנות ולקבוע כל שינוי בחוק, כלומר, הכנסת, יכולה להחליט כל החלטה שתשנה את 'קצבאות הביטוח הלאומי'.

חברי הכנסת הם נציגי הציבור שלכם והם נבחרו בבחירות ונמצאים שם, כדי לשנות ולקבוע דברים. הגוף המבצע של החקיקה והמנהל את המדינה היא הממשלה, חברי הממשלה לא חייבים להיות נציגי ציבור נבחרים אבל הממשלה צריכה לקבל ובהצבעה רוב שיאשר את עבודתה. הממשלה היא זו שמתווה את המדיניות של המדינה אלא שאת המדיניות אמורה לאשר הכנסת.

מאחר והממשלה נבחרת על ידי הקואליציה שהיא אסופת חברי הכנסת שתומכת בממשלה או במילים אחרות המפלגות שנמצאות בשלטון שלהן מספר גדול יותר של חברי כנסת, הן המפעילות את הממשלה ומנוהלת על ידי "הקואליציה".

בפועל התהפכו היוצרות, ראש הממשלה הוא זה שמתווה לחברי כנסת מהקואליציה את המתווה את הסכמה או אי הסכמה להעביר חקיקה זו או אחרת.הניהול של הממשלה והשליטה שלה בהצעות החוק נעשית על ידי ועדת שרים לחקיקה שבה מביעים שרי הממשלה את דעתם על כל חוק שעולה להצבעה. הם נותנים את הסכמתם או את אי הסכמתם להצעת חוק. חברי הכנסת של הקואליציה נשמעים להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה וכך במליאת הכנסת הצבעתם נעשית על פי החלטה זו ובסיכום הקואליציה.

הצעות החוק נחלקות להצעות חוק תקציביות ולאלו שאינן תקציביות ונדרש רוב שונה במליאה לאישור הצעות תקציביות. הממשלה, יכולה להגיש הצעות חוק ממשלתיות והן עולות ישר להצבעה ראשונה במליאה. חברי כנסת יכולים להגיש הצעות חוק מטעמם ואלו הן הצעות חוק פרטיות והן נדרשות קודם להצבעה ראשונה לעבור הצבעה טרומית (מקדמית). כל שינוי בחוק הביטוח הלאומי מחייב אישור תקציבי וכל הצעת שינוי בחוק זה עוברת את מבחן ועדת השרים לענייני חקיקה. באופן הזה החוק שהיה יכול להשתנות על ידי חברי הכנסת הפך את כל נושא הביטוח הלאומי לתלוי בהחלטות וברצון הממשלה.

המוסד לביטוח לאומי למרות שהוא מנהל מערכת כספית נפרדת, הפך בהדרגה לנשלט יותר ויותר על ידי הממשלה. כשהיא לא רק מנווטת את המוסד היא גם מנהלת אותו ניהול רציף ובאמצעות משרד האוצר. מפקחת ובנוקשות על פעילות המוסד, כן כן, חשב של האוצר, נמצא במוסד ומאשר הוצאות.

הממשלה, קשרה את רמת ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי להחלטות אחרות שאינן קשורות כלל לנושאי ניהול הביטוח הסוציאלי, למשל; הממשלה החליטה לעודד מעסיקים על ידי כך שבחרה להקטין להם את תשלומיהם לביטוח הלאומי, עידוד העסקה במשק הוא עניינה של הממשלה ומטרתו להקטין את רמת האבטלה. לעומת זאת כספי הביטוח הלאומי הם כספים צבועים לשרות סוציאלי ולהבנתי לא יכולים לשמש למדיניות כלכלית מתווה או לשום שימוש אחר. שאלה עקרונית היא, האם זה תקין לנהל מדיניות תעסוקה/אבטלה של המדינה באמצעות כספים ביטוחים ושאלה זו לא הובאה מעולם להכרעת הציבור ורוב הציבור לא מודע כלל לשימוש הזה בכספים אלו.

הממשלה, למשל, החליטה להלאים את כספי הרזרבה של המוסד לביטוח לאומי, כדי להעמיד בכסף זה הלוואות לטובת המדינה בבנק הבינלאומי, שוב נשאלת השאלה האם השימוש בכספים הצבועים הללו תאם את היעדים הצבועים של החוק שבגינו נגבים הכספים הללו.

לפני שנתיים, התעוררה סערה ציבורית כאשר חברת הכנסת סתיו שפיר, גילתה, כי בחסות התקציב העבירו 1.6 מיליארד ש"ח מכספי הביטוח הלאומי למשרד הביטחון, כלומר; הפכו כספי ביטוחים לכספי מדינה וזאת ללא שנערך בכנסת דיון כלל. בשורה התחתונה בעיני הממשלה הכספים הציבוריים של הביטוח הלאומי הם מעין קופה נוספת בה השתמש האוצר לצרכים שלו.

האם השליטה הזו של האוצר בכספי הביטוח הלאומי והשימוש בכסף ציבורי ביטוחי ככספי תקציב עבר הכרעה ציבורית.. ממש לא ברור.

ההתנהלות הזו שלוקחת כסף ביטוחי ייעודי ששילמו אותו כלל האזרחים על מנת להבטיח ביטחון סוציאלי ולהשתמש בו ככל העולה ברוחם של קברניטי המדינה והאוצר ובעיקר לא לשימוש שלשמו נאסף בעיני לא לגמרי מוסרי.

האם למצב הזה התכוונו יוזמי חוק הביטוח הלאומי שקבעו את החוק? … ממש לא! מה שברור הוא שראש הממשלה לשעבר הגב' גולדה מאיר ז"ל, יוזמת חוק הביטוח הלאומי, מתהפכת כיום בקברה בשל ההתנהלות זו.