חגים נגישים חדשות נגישות-נט טורים נגישים מימונה

מימונה: סם בן-שטרית; "למען ציון לא אחשה"

מימונה: יו"ר סם בן-שטרית הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו; "למען ציון לא אחשה" אירועי חג המימונה השנה בסימן: ״לְמַעַן צִיוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה״ (ישעיהו סב,א) ◄ "יהודי מרוקו וחכמיה ראו בתאודור הרצל, גואל ומושיע. ציונות לגביהם היא לא רק “אתחלתה דגאולה”, אלא, היא, הגאולה בהתגשמותה. כאות הערכה, רבים מהקהילה קראו לבניהם בשם; הרצל!... רק מי שמתמצא בהוויה דתית-מיסטית של ספר תורה אצל יהודי מרוקו, יוכל לרדת לעומקם של הדברים" אומר באגרת מיוחדת מר סם בן-שטרית, יו”ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.
סם בן-שטרית לרגל המימונה; "למען ציון לא אחשה"
סם בן-שטרית לרגל המימונה; "למען ציון לא אחשה"

אירועי חג המימונה, תשע״ו-2016, יעמדו השתא בסימן: ״לְמַעַן צִיוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה״ (ישעיהו סב,א), כך קבעה הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. הערכה, היא, כי למעלה מ-2 מיליון איש, צפויים להשתתף הערב מוצ"ש בחגיגות ליל ויום המימונה.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’נגישות-נט' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר'.

היו״ר מר סם בן-שטרית, כתב באגרת מיוחדת שהופצה לציבור הרחב לרגל המימונה, חג יוצאי יהדות מרוקו"; השם; “ציון” הוא רב-פנים, רב-משמעות וכל כולו כיסופי דורות. המילונאי אבן שושן מגדיר את “ציון” הגדרה משולשת: היא ירושלים והיא ארץ ישראל ועם ישראל”.

בניגוד גמור לחלק מהמנהיגים היהודיים באירופה שהתנגדו נמרצות להרצל ולרעיונותיו, וכן החוגים החרדיים, בעבר ובימינו כיום, שהם אנטי ציוניים, הרי שיהודי מרוקו וחכמיה ראו בתיאודור הרצל, גואל ומושיע. ציונות לגביהם היא לא רק “אתחלתה דגאולה”, אלא, היא, הגאולה בהתגשמותה. כאות הערכה, רבים מהקהילה קראו לבניהם בשם; הרצל!

במאמרו המצוין של מאיר קנפו, יו”ר ארגון פעילי המחתרת, ההגנה והעלייה החשאית בצפון-אפריקה; “התנועה הציונית במרוקו 1964-1900”, הוא כותב: “על כן, לא ייפלא בהישמע קול השופר, שבישר על חידוש הקוממיות היהודית בא”י, טולטלו יהודי מרוקו ברוח עזה. הם נטלו את מקל הנדודים בידיהם ושבו לציון-ירושלים, העיר שאליה נשאו עיניהם בתחינה במשך אלפי שנים. עליית יהודי מרוקו הייתה כולה להט יהודי-ציוני”.

ציון הייתה לנו תמיד מוקד לגעגועים ולרומנטיקה. כתינוקות של בית רבן, חונכנו ע”י רבני החדר, שיש לנשק את הספר כל פעם, שעינינו נתקלות במילים; ’ציון’ או ’ירושלים’.

כבר בנובמבר 1900, התנהלה התכתבות בין הרצל לבין רבנים ומנהיגים יהודיים במרוקו. הרב ליאון חלפון מתיטואן, פנה ב-4 באוקטובר 1900 להרצל בזו הלשון; “אל הדרת הנשיא המרומם ונשיא אלוקים תיאודור הרצל”.

בהמשך למכתב זה כותבים מאיר ברשישת ויעקב מרסיאנו מסאפי; “הדר גאונו הוא מחולל הרעיון הנוכחי ומולידו והוא גם אבי הציונות. אנו מבקשים מכבודו לשלוח לנו את הספר היקר “מדינת היהודים” בתרגום עברי”.

במקביל לכל אלה, הוקמו אגודות נוער ברחבי מרוקו, הנושאות את השמות: “שערי ציון”, “אהבת ציון”, “שבי ציון”, “חיבת ציון” ועוד…

בשורות אלה, ביקשתי לציין מה הייתה הציונות בעיני יהדות מרוקו. זאת, בעידן שאחדים מעמנו שמים במרכאות כיום את ה"ציונות", ואף מתנכרים לתרומתה הכבירה לתקומתנו. אוסיף; חכמי מרוקו ורבניה, ראו בעלייה לא”י מצווה הגוברת על כל שאר המצוות. הדברים בוטאו בפסיקותיהם, כגון: “בעל הרוצה לעלות לא”י ואשתו ממאנת, ישלם את כּתוּבַּתַה, יתן לה גט ויעלה”. כך גם אישה שבעלה מסרב לעלות. וכגון הפסיקה ש”מותר לחלל שבת, אם יש סכנה לביטול העלייה לירושלים”.

נוסף על כל אלה, ההיתר שניתן למי שאין בידו אמצעים, כדי לממן את נסיעתו לציון, הוא רשאי למכור ספר תורה למטרה נעלה זו. ורק מי שמתמצא בהוויה דתית-מיסטית של ספר תורה אצל יהודי מרוקו, יוכל לרדת לעומקם של הדברים.

סם בן-שטרית,
יו”ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.

מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! תלחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן.

 

דילוג לתוכן