פסח מבליט הבקיעים בזוגיות ונותן עילה לגירושין

בני זוג בוויכוח קולני לקראת סכסוך וגירושין | צילום: אילוסטרציה, ארכיון | עיבוד: שולי סונגו ©

ליל הסדר, אמור היה להיות הרגע בו כל משפחה בישראל התאחדה סביב שולחן החג לערב חם, שמח וביתי , כן? לא? לדברי משפטנים, חג הפסח בכלל, נחשב דווקא למועד מכל חגי – ישראל, אשר סביבו פורצות המריבות המשפחתיות הסוערות ביותר ובו אף מתגלים הבקיעים החמורים ב'זוגיות' וב'משפחתיות'. ולא חסרות דילמות קשות, בעיקר אם המעורבים הם; זוגות גרושים, או ממש לקראת גירושין. לעו"ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה, יש דעה ברורה ומצוקה בנושא.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’נגישות-נט' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר'.

מתיחויות רבות נוצרו סביב העזרה בהכנות לחג, בהחלטה על הסדרי הראיה של הילדים, בוויכוח התמידי אצל מי עושים השנה את הסדר, ובשוני בין מסורות ישראל, היכן לבלות אצל מי לבקר ועוד מיני מרעין בישין בעיקר סביב כשרות ולא תאמינו; 'אכילת קטניות'.

עו"ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה, אינו משועשע כלל. לדבריו,  הסכסוך הרווח הוא סב סביב הסדרי הראיה כאשר הפסח, חל ביום שישי או שבת, כמו שעברנו בסוף השבוע שעבר. במקרה כזה, נשאלת השאלה מה קודם למה – שבתות או חגים, אם בכלל?

מוקד מתיחות נוסף מתבטא בלילות הסדר אצל אב או אם המשפחה שהתאלמנו. לדברי עו"ד שיפמן, המתיחויות סביב מאבק הירושה העתידי מתבטאים לעתים קרובות בשתיקה רועמת, אך לעתים בהתפרצויות זעם, על רקע השתייה המרובה – והיו פעמים בהן רק המשטרה, יכלה להפריד בין הניצים, להחזיר את השקט על כנו.

█ החג המשפחתי הכי מתוח במסורת היהודית

לדברי עו"ד שיפמן, לא חולף חג פסח אחד שלאחריו לא מגיעים למשרדו לפחות גבר או אישה אחת סביב סכסוך לו הוא קורא; 'גירושי קטניות'. מסתבר ש'זוגות דתיים' ו'שומרי מסורת' רבים, בעיקר כשהבעל בהם אשכנזי והאישה מזרחית, גולשים פעם אחר פעם למריבות סביב 'אכילת קטניות'. מתברר, כי על פי המסורת, כאשר בני הזוג הם בני עדות שונות, שלהן מנהגים שונים, ההלכה קובעת, כי יש ללכת על פי מנהגי עדת הבעל.

חרף כך, עולה, כי זוגות דתיים רבים מבלים את החג לסירוגין, פעם אצל משפחת האב ופעם אצל שולחנה של החותנת. מריבות רבות פורצות דווקא על רקע זה, כשהבעל מסרב ללכת לערב ליל הסדר אצל הורי האישה; "מפני שאוכלים שם קטניות" – וכך נוצר משבר משפחתי שלעתים מוביל אף לגירושין". מבהיר בשיא הרצינות  עו"ד שיפמן.

█ "הפסח – מלחמת התשה בין בני זוג גרושים"

זוהי אולי נקודת החיכוך הפעוטה ביותר סביב שולחן ליל הסדר הישראלי. היות ומחצית מן הזוגות החילונים מתגרשים, וכשליש מכלל הזוגות בישראל, מגיעים אל מדרגות הרבנות שלא בטוב – הפך 'ליל הסדר' למוקד לוהט לוויכוחים וסכסוכים בין זוגות גרושים. שאלות כמו; איפה יבלו הילדים את החג?

האם עושים את הסדר במשותף או בנפרד? מה קורה כשהסדרי הראייה מבלבלים? איך מתמודדים עם צווי הרחקה בין בני הזוג? אלה ועוד, מהווים נקודות חיכוך לוהטות, אשר לא פעם בית המשפט, נקרא להכריע בהן.

סביב הסדרי ראייה בין בני זוג גרושים, נסוב מוקד חיכוך רווח נוסף, כאשר ליל הסדר, מתקיים בשישי או בשבת. על פי רוב, הסדרי הגירושין בין בני הזוג עורכים חלוקה שווה בשווה של השבתות בין הצדדים. כמו כן, מחלקים ההסכמים הללו את החגים והחופשות – כך שאף צד לא יצא מקופח.  אך מה קורה כאשר ליל הסדר של האימא נופל בדיוק על השבת של האבא – או להיפך?

"או אז מסביר עו"ד מיקי שיפמן,הנחשב מומחה לדיני משפחה, גירושין, צוואות, עיזבונות, ומגשר, קובע, החוק בישראל, נחרצות, כי במקרה כזה, החג חזק יותר מן השבת – ועל כן, יש להתיר ל"הורה של החג" לקחת אליו את הילדים, והשבת "תוחזר" אל ההורה המקופח, לאחר מכן.

█ ב-צווי הרחקה, מה קורה?

סכסוכי זוגות רבים, גם כאלה שטרם הגיעו לכדי גירושין, כוללים בתוכם הוצאת צווי הרחקה, בשל אלימות, או חשש מאלימות של אחד הצדדים. מוסיף עו"ד שיפמן; "היד על הוצאת 'צווי ההרחקה' או 'צווי ההגנה' מאד קלה, ובתי המשפט והמשטרה, ממהרים להוציא אותם, כדי למנוע מצב בו תפרוץ 'אלימות בין בני הזוג'.

כתוצאה מכך, בני זוג בעלי מוגבלויות ונורמטיביים רבים, מוצאים את עצמם מורחקים זה מזו – כאשר נאסר עליהם במפורש להימצא ב'רדיוס' של מאות מטרים זה מזה ללא פיקוח רשויות החוק או הרווחה".

לדברי עו"ד שיפמן, זוגות גרושים רבים, מתברר, מקפידים, חרף הסכסוך, לחגוג יחדיו את ליל הסדר, אך בהימצא צו הרחקה – הדבר כמובן לא יכול לצאת לפועל. במקרים מסוימים פונה האב, שהוא על פי רוב "המורחק" – אל סעדו של בית המשפט בבקשה לבטל זמנית את 'צו ההרחקה', רק לערב ליל הסדר, כשהוא מנמק את בקשתו בכך שלא ייתכן, כי יפגע בבת זוגו לעיני משפחתו – אך בקשות כאלה נשקלות מאד בזהירות ועל פי רוב בתי המשפט, לא ששים לאשרן.

█ מאבקים מלוכלכים בטעם מר סביב ניקיונות והבישולים

לדברי עו"ד שיפמן, ליל הסדר וחול המועד פסח, מכניס את בני המשפחה למרחב נפיץ מאד, שיש בו הרבה פעמים ריבוי חזיתות, ולעיתים, רק בשל כך – פורצים סכסוכים על עניינים פעוטים אשר הופכים, בשל הפומביות שלהם עד לכדי לסכסוכי גירושין מרים.

כך קרה למשל, במקרה בו טיפל עו"ד שיפמן, כשאישה שהייתה "מסוכסכת קלות" עם בעלה, החליטה "לעשות שביתה" ולא לעזור  בסידורים לקראת החג, בבישולים ובהגשה. הדבר יצר מרמור רב בקרב בני משפחת הבעל, והבעל העיר לאשתו, וביקש ממנה לעזור , דבר אשר גרר סכסוך מכוער וקולני בשולחן החג, שמיד לאחר החג הפך כמובן לסכסוך גירושין רשמי.

המתיחויות בין אחים ובני משפחה פורצים פעמים רבות, לאחר שאחד ההורים הלך לעולמו, או כאשר ההורים הופכים לתלויים ולסיעודיים. הסכסוכים נסובים סביב סיוע להורים, סביב כתיבת צוואה, או סביב רכוש שעשוי להתחלק שלא שווה בשווה בין האחים זאת על רקע צוואה שנחשפה.

לדברי עו"ד שיפמן, לא פעם דווקא בשולחן הסדר, בני המשפחה, מוצאים, כי זו השעה לעשות  גם סדר ב'ירושה', ואי לכך פורצים סכסוכי אחים קשים, כאשר מתיחויות והתחשבנויות שונות סביב הירושה, עולות במפגיע על השולחן. לא תמיד רכוש רב של ההורים הוא המתכון לסכסוכים קשים.  מציין עו"ד מיקי שיפמן.

█ צריך גם סדר בירושה – סכסוך הירושה פרץ מעל שולחן הסדר

הרבה פעמים, סכסוכי אחים סביב נחלת הורים צנועה, או אפילו דירת שיכון קטנה– עלולים לעבור אֶסְקָלַצְיָה (הסלמה, עליית מדרגה, התדרדרות במצב), דווקא בשל הישיבה בכפיפה אחת סביב שולחן החג, ולא פעם, המתיחויות הללו מתדרדרות עד כדי תגרת ידיים, שרק המשטרה שנקראת למקום מצליחה להפריד בין הניצים.

עו"ד שיפמן, אינו מבטל את תרומתה המזיקה של השתייה המרובה, ההיסטוריה המשפחתית, העוולות, המתיחויות, העלבונות והחשבונות – עולים כולם סביב שולחן הסדר – וגורמים לחג המשפחתי הזה להפוך לשדה קרב משפחתי וזוגי, במקום להיות מגבש ומלכד – כפי שהתכוונו לכך אבות אבותינו.

"מדובר באבסורד – אבל אפילו אני כאדם דתי, ממליץ הרבה פעמים לאנשים שלא להגיע לערב ליל הסדר בהרכב משפחתי מלא – כדי לשמור על אחדות המשפחה ולהימנע מסכסוכים קשים במהלך החג". סיכם עו"ד מיקי שיפמן, מומחה לדיני משפחה, גירושין, צוואות, עיזבונות, ומגשר.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! תלחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן.