עו"ד נוה; הנגשת כל 'מסמך וורד' לפי חוק הנגישות

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, בישר היום (ראשון, כ"א באייר התשע"ו) בכנס מקצועי לעורכי דין וליועצים משפטיים בנושא; חובת הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות כי; "החל ממחר (ב) כל עורך דין, יוכל להנגיש את כתבי הטענות שלו וחומרים נוספים לציבור לקוחותיו ולציבור בעלי המוגבלות בארץ כמתחייב בחוק ובתקנות.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’נגישות-נט' ב’פייסבוק' או ב’טוויטר'

ראש הלשכה, עו"ד נוה, הדגיש, כי; על רקע תהליכי חקיקה שנכנסו לתוקף ותקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, קובעת, כי אתרי אינטרנט המספקים שירות לציבור, חייבים להיות נגישים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות בהתאם לתקן הישראלי 5568 וגם על עורכי הדין, להיות ערוכים לכך.

ראש הלשכה, עו"ד נוה, הוסיף וציין, בכנס, כי; "סרגל נגישות (add on) אותו יזם עו"ד איתן עמרם, דירקטור בחברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין בישראל ויו"ר ועדת אנשים בעלי מוגבלויות בלשכת עורכי הדין יחולק חינם לעורכי דין ולאזרחים, אך יוצע לאחרים, כמו; ארגונים, מוסדות וחברות השונות בארץ למכירה.

מדובר בתוכנה המאפשרת הנגשת כל "מסמך וורד" (Word) בהתאם לכללי הנגישות". נושא הנגישות של בעלי מוגבלויות באינטרנט, הנו נושא חשוב מאוד מבחינה חברתית.

"אני קורא לציבור עורכי הדין לעשות שימוש ב"סרגל" ולהיות הראשונים שעומדים ב-תקנות הנגישות, כראוי לכל אזרח ובוודאי לנו כציבור של נותני שירות משפטי.

את הכנס שמארגן מטעמנו עו"ד איתן עמרם המשמש יו"ר הועדה לאנשים עם מוגבלויות בלשכת עורכי הדין, כיבדו שר המדע והטכנולוגיה מר אופיר אקוניס, וכן חברות הכנסת עו"ד נורית קורן, עו"ד קארין אלהרר ועו"ד מנחם מושקוביץ, סגן ראש לשכת עורכי הדין, וכן נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, עו"ד ויועמ"ש של ארגונים ועוד מכובדים.

"ברצוני להודות להם ולעורכות ועורכי הדין, שהגיעו לכנס החשוב". סיכם ראש לשכת עורכי הדין בישראל, התאגיד סטטוטורי המאגד את עורכי הדין בישראל עו"ד מר אפי נוה.

■ לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל, הוקמה בשנת 1961 כגוף אוטונומי שמוסדותיו העיקריים נבחרים בבחירות דמוקרטיות, ע"י כלל עורכי הדין, על-פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, על מנת שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין. הלשכה היא תאגיד והיא עומדת לביקורת מבקר המדינה.

הלשכה הסטטוטורית קמה בשנת 1961, לאחר דיונים מקיפים שנמשכו 12 שנים. המחוקק הישראלי מצא לראוי לשנות את המצב שהיה לפני קום המדינה לפיו פעלה הסתדרות עורכי דין וולונטרית לצד מועצה ממונה מטעם השלטון המנדטורי, וניהול ענייני המקצוע הועבר למוסדות נבחרים על הלשכה. עם הקמתה, איחדה הלשכה במסגרת פעילותה את תפקידיהם של שני הגופים: המועצה המשפטית (1938) והסתדרות עורכי הדין בישראל. הכנסת קבעה בשנת תשכ"ח, כי מקום מושבה של הלשכה יהיה ירושלים.

הסיבות העיקריות לחקיקת חוק מיוחד לארגון עורכי הדין בישראל:

הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקק והרשות השופטת.

הכרה בכך שבמדינה עם תפישה משפטית, ביטחונית וכלכלית שבה מוקנות לממשלה, דרך קבע, מטעמים ברורים, סמכויות חקיקה לשעת חירום, העלולות להגביל בכל רגע את זכויות הפרט ולשנות כל חוק, חשובה עצמאותה של לשכת עורכי הדין על מנת שתעמוד על המשמר ותהווה מגן לפרט.

הכרה בצורך לאפשר לציבור עורכי הדין להשתתף בניהול המקצוע על ידי הליך של בחירות אישיות, כלליות, שוות וחשאיות ארציות ומחוזיות שבעקבותיהן ייבחרו נציגיו ותתאפשר השתתפות אלפי עורכי דין בוועדות השונות. בשנות החמישים התברר, כי הרכב המועצה הממונה גרם למשבר חמור בין הסתדרות עורכי הדין לבין משרד המשפטים שמצא פתרונו הזמני בתיווכו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן.

הניסיון כפי שנלמד מאז שנת 1938, עת נחקקו פקודת עורכי הדין ופקודת המועצה המשפטית, הורה כי קיומה של לשכת עורכי הדין וולונטרית לחוד ומועצה משפטית ממונה לחוד, הוא לקוי.

המחוקק מצא לשנות מצב זה בחקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 במגמה לבטל את הכפילות של שני גופים העוסקים באותם נושאים, באותם עניינים ובאותם אנשים, כאשר האחד מעורה בנושאים ופעיל בהם והשני מתכנס לשם יציאה ידי חובת קבלת הכרעות פורמליות.

הכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (ופרקליט המדינה) ועל שר המשפטים, לפי העניין, וכאשר הלשכה כפופה לביקורת מבקר המדינה.

הכרה בצורך לשלב את ציבור היועצים המשפטיים והפרקליטים בשירות הציבורי בלשכה המקצועית העצמאית, לחיזוק הציביון הכללי הציבורי של הלשכה.

תפקידי הלשכה;

1. לרשום, לפקח ולבחון מתמחים במקצוע עריכת דין;
2. להסמיך עורכי דין חדשים;
3. לקיים את השיפוט המשמעתי לעורכי הדין והמתמחים;
4. לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה על פי חוק;
5. לנהל מרשם של עורכי דין זרים הנותנים שירותים משפטיים בישראל, בנוגע לדין הזר.

בנוסף רשאית הלשכה בין השאר:

1. לחוות דעתה על הצעות החוק בעניני בתי משפט וסדרי דין;
2. לשמש בורר ולמנות בוררים;
3. לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
4. לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
5. ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ובמפעלים כאלה;
6. לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! לחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן.