
4 מקרים של קדחת מערב הנילוס אובחנו בארץ ישראל, החל מחודש מרץ 2016, כך מדווח משרד הבריאות. שציין, כי מקרה אחד אובחן בוודאות של הידבקות בנגיף קדחת מערב הנילוס, ו-3 בני אדם נוספים רק משוערים לפי שעה כי נדבקו. משרד הבריאות מוסיף ומציין, כי אשתקד (2015), דווחו אל משרד הבריאות על 149 מקרים של קדחת מערב הנילוס.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’נגישות-נט' ב’פייסבוק' או ב’טוויטר'
משרד הבריאות, ממליץ לציבור לנקוט אמצעים למניעת עקיצות יתושים, כגון; שימוש בתכשירים דוחי יתושים, רשתות לחלונות ולבוש מתאים. רצוי מאוד, לדווח לרשות המקומית, על מטרדי יתושים ומאגרי מים עומדים בהקדם האפשרי.
█ המחלה ודרכי ההתגוננות;
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (קמ"ה), ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים על ידי עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים. בארץ המחלה מועברת בעיקר על ידי יתושים.
▼ סימני המחלה;
בדרך כלל מדובר במחלה קלה, דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. סימני המחלה הם; חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. בכ-1%, מהחולים המחלה היא קשה, עם סימנים נוירולוגיים המתאימים לדלקת עצבה או דלקת מוח חדה.
▼ תקופת הדגירה;
תקופת הדגירה (התקופה שחולפת מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה) במרבית המקרים היא 7 עד 14 ימים. במקרים בודדים תקופת הדגירה יכולה להיות יותר קצרה (3 ימים) או להגיע ל-21 ימים.
▼ מניעת מפגעי היתושים ו’עקיצות’;
מניעת מפגעי היתושים והתגוננות בפני עקיצות הם אבני היסוד למניעה יעילה של תחלואה. יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד זריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים.

█ מהי קדחת מערב הנילוס?
מחלה קלה מאוד, בדרך כלל, דמויש לה מופע כמו לשפעת, החולפת מאליה. תקופת הדגירה, מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה היא 5 – 21 ימים (אולם בדרך כלל תקופת הדגירה נמשכת 6 ימים) והמחלה עצמה נמשכת, לרוב, 3 – 6 ימים.
סימני המחלה
הסימנים המעידים על המחלה הם בדרך כלל חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם: דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח. לעתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.
גורם המחלה
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) הנגרמת על-ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) מועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים על-ידי עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים. בארץ, המחלה מועברת בעיקר על-ידי יתושי Culex pipiens ו- Culex perexiguus. תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר. עד היום לא קיים חיסון נגד קדחת מערב הנילוס ולכן קיימת חשיבות רבה לרכי המניעה של המחלה, ולהימנעות מעקיצות יתושים.
█ כיצד להתגונן בפני עקיצות
יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים. קיימים אמצעים רבים להתגוננות: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות ושימוש במאווררים. בנוסף, קיימים גם אמצעים כימיים כגון: תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל.
מה לעשות אם נעקצתי?
יש לנהוג כבכול עקיצה אחרת. במקרה הצורך ניתן למרוח על מקום העקיצה חומר המרגיע את תחושת הגירוד. במקרה של תגובה אלרגית חריפה או זיהום משני יש לפנות לרופא. במידה ו-5 עד 21 ימים לאחר העקיצה, מתפתחת מחלת חום דמוית שפעת, יש לגשת לרופא המטפל לצורך אבחון וייעוץ. להמשך
■ דרכים למניעת מפגעי יתושים ופירוט האמצעים הקיימים להמנעות מעקיצות
■דווח מצב תחלואה, נגיעות ביתושים ודיווח עדכני על פעילות הנגיף
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! לחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן.
Add Comment