בנקים חדשות נגישות-נט מאזני הצדק צרכנות

מזרחי-טפחות סרב לפתוח חשבון ללקוח בגין היותו אדם עם מוגבלות

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החליטו להגיש את התביעה מטעם המדינה למרות שהאדם שבעניינו מוגשת התביעה נפטר, כחלק מהמאבק עבור אנשים רבים עם מוגבלות נפשית, שללא כל הצדקה ורק בשל סטיגמות נחסמות בפניהם דלתות רבות בכל הנוגע לשירות ציבורי ובכל הנוגע לשילוב בחברה ◄ נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מר אברמי טורם; "המאבק באפליה הוא לא רק אינטרס של הפרט, אלא של הציבור כולו".
דביר בֶּנֶדֶק, הפרזנטור של בנק מזרחי טפחות - מציג שביעות רצון לקוחות האמנם? | צילום: מזרחי -טפחות | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
דביר בֶּנֶדֶק | בנק מזרחי טפחות

זו השנה השנייה ברציפות ש'סקר הפיקוח על הבנקים' קובע, כי; "בדברים החשובים באמת "מזרחי טפחות" במקום ה-1 בשביעות רצון לקוחות" – האמנם גם אתם חושבים כך? אם הייתם שואלים את אנשי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים, לא בטוח שאלה היו מאשרים את שביעות רצונם מן הבנק הזה וספק אחרי שתקראו את הפרשה הזו, אם בנק מזרחי-טפחות, היה זוכה לאמון כה רב, בו הוא כל כך מתפאר בכל אמצעי המדיה השונים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

בבית משפט השלום בעיר חיפה, הוגשה התביעה של הנפטר בסיוע של התובעת 'נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' עוד לפני הגשתה שבמהותה היא כספית שסכומה בה, מגיע עד לכדי; 125,552 ₪.

זאת בגין אירועי אפליה פסוּלה שחווה נקרא לו מר אברהם (שם בדוי) טרם פטירתו, עת הנתבע 'בנק מזרחי טפחות' סרב לפתוח בעבורו חשבון בנק, בשל היותו אדם עם מוגבלות שהיא אפליה אסוּרה על פי חוק השוויון.

בנציבות, מבהירים, כי חרף פטירתו של המלין, בשל חשיבות המקרה ובמטרה להגביר את 'המאבק באפליה' כלפי 'אנשים עם מוגבלות' הוחלט להגישה גם לאחר מותו. למרות עוד סיסמת בנק מזרחי-טפחות, הנבוּבבה במקרה הזה; "בדברים החשובים באמת – אין תחליף לאנושיות"… נקרענו.

עורכת הדין של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים, החתוּמה על הבקשה סיגלית פורת-בורנשטיין, סיכמה; "לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט להזמין את הנתבע (בנק "מזרחי טפחות") לדין, לפסוק לטובת התובעת פיצויים בסך כולל של 125,552 , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

כל זאת ממועד הגשת התביעה ועד למלוא התשלום בפועל וכן לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט. בגין שתי עוולות של 'אפליה' שבוצעו כלפי מר אברהם (שם בדוי), כמפורט בסעיף 26.

ראשיתה של ה"פרשה" באירועים המתוארים בכתב התביעה שהתרחשו בחודש דצמבר 2016, כאשר אברהם (שם בדוי) הגיע לסניף של בנק המזרחי במרכז הארץ במטרה לפתוח חשבון עובר ושב, כשהוא מלווה במתאמת טיפול העובדת במסגרת בה הוא מתגורר.

בשלב מסוים, לאחר שהפקידה שהחלה לטפל בהם שאלה אותו בדבר עבודתו והוא השיב לה, כי הוא עוזר גנן, הוא ציין שבכל הנוגע להכנסה העיקרית שתיכנס לחשבון, זו תהיה קצבה של המוסד לביטוח לאומי.

הפקידה הוסיפה ושאלה באיזו קצבה מדובר, ואברהם, השיב כי מדובר ב'קצבת נכות' ולשאלתה איזה מוגבלות יש לו, הוא השיב, כי מדובר ב'מוגבלות נפשית'.

בנק מזרחי-טפחות; "בדברים החשובים באמת – אין תחליף לאנושיות"…

בנציבות שוויון זכויות לאנשים, טוענים, כי עצם הצגת שאלות בדבר המוגבלות היא בבחינת אפליה אסורה ולא הייתה כל הצדקה עניינית לשאול אותן.

בכתב התביעה מבקשת הנציבות מבית המשפט להורות על פסיקת פיצויים בסך כולל של  125,552 ₪ וכן לחייב את בנק מזרחי טפחות, בתשלום הוצאות משפט.

על פי כתב התביעה, לאחר שהפקידה, המשיכה לשאול שאלות בנוגע למוגבלותו של אברהם, ולאחר שסיפר, כי הוא מתגורר במסגרת טיפולית, הפקידה 'נבהלה' והחלה לדבר רק עם המתאמת הטיפולית שליוותה אותו.

הפקידה בחרה לדבר 'מעל לראשו' זאת למרות שעד אז הוא ניהל איתה שיחה מלאה באופן עצמאי. יתרה מכך, הפקידה, טענה, כי לא תוכל לפתוח עבורו חשבון בסניף בנק מזרחי טפחות, למרות שבעבר החזיק באחד, אלא אם ימציא אישור מפסיכיאטר המאשר את יכולתו להחזיק חשבון בנק.

המתאמת הטיפולית, ציינה בפני הפקידה, כי כל חייו היה לאברהם חשבון בנק, הוא כשיר לבצע פעולות כאלה בעצמו ולא ברור ההיגיון מאחורי הדרישה החדשה להמציא אישור פסיכיאטר, אולם זו, עמדה על סירובה והמשיכה לדבר אך ורק איתה, כשהיא אומרת לה בין היתר שהיא תוכל לפתוח חשבון בניגוד אליו, כי; "את נראית בסדר".

דברים משפילים אלה, נאמרו, כאמור, בנוכחותו של האיש ופגעו בו עד מאד. מספר ימים מאוחר יותר שבו השניים לסניף בנק מזרחי טפחות, בליווי המנהלת המקצועית של המגורים בהם מתגורר אברהם (שם בדוי), וגם היא ,יחד עם אברהם, ניסתה להתערב ולעמוד על זכותו לפתוח חשבון בנק, כמו כל אדם אחר וביקשה להבין מדוע היא דורשת אישור מטעם פסיכיאטר.

הפקידה, השיבה, כי כך נהוג אצלם ואף ציינה, כי אינה יכולה לדעת אם (אברהם, להלן התובע) יודע לקרוא ולכתוב או אם הוא 'בסדר'.

יתרה מכך, כש"אברהם" שנעלב מדבריה, אמר לה, שהוא גם דובר את השפה האנגלית, היא הושיטה לו דף וביקשה ממנו שיוכיח זאת.

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מר טורם; "המאבק באפליה הוא לא רק אינטרס של הפרט, אלא של הציבור כולו"

בכתב התביעה שהוגש לפני כחודש אל בית משפט השלום בעיר חיפה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נטען, כי התייחסות הבנק אל אברהם באמצעות הפקידה הייתה משפילה ומפלה ומכל מקום, לא הייתה גם כל הצדקה לדרוש מסמכים כלשהם לנוכח העובדה שהאיש היה כשיר משפטית לבצע הליכים מסוג זה.

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים | עיבוד צילום: שולי סונגו
אברמי טורם

ולנוכח העובדה, שלא הייתה כל אינדיקציה בשיחה שהצדיקה הצבת תנאים מיוחדים לפתיחת חשבון ואלו נדרשו, אך ורק בשל היותו עם מוגבלות נפשית.

דובר היחידות המקצועיות ב'אגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, מר יובל גורן, מסר לאתר כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' כי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מדגישים, כי החליטו להגיש את התביעה מטעם המדינה למרות שהאדם שבעניינו מוגשת התביעה נפטר, כחלק מהמאבק עבור אנשים רבים עם מוגבלות נפשית, שללא כל הצדקה ורק בשל סטיגמות נחסמות בפניהם דלתות רבות בכל הנוגע לשירות ציבורי ובכל הנוגע לשילוב בחברה.

גורמים בנציבות, מספרים, כי לפני שנפטר, אברהם זכרו לברכה, אמר שהוא; "שמח שסוף סוף מישהו נלחם על כבודו ונאבק נגד הפגיעה, שהיא אחת מיני רבות שחווה בחייו בשל המוגבלות".

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מר אברמי טורם, לא מסתיר את אכזבתו ותסכולו מהתנהגות הבנק; "אנשים עם מוגבלות, ובפרט 'מתמודדי נפש' עדיין חווים יחס מפלה המונע מהם פעולות יומיומיות כגון; פתיחת חשבון בנק.

לצערנו, האדם שבעניינו מוגשת התביעה נפטר, אולם בשל חשיבות המקרה המשכנו את הטיפול בתיק גם לאחר מותו זאת במטרה להגן לא רק על זכויותיו שהופרו, אלא גם, כדי למנוע הישנותם של מקרי הפליה דומים בעתיד.

"המאבק באפליה" הוסיף ואמר נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מר טורם; "הוא לא רק אינטרס של הפרט, אלא של הציבור כולו".

 אל התביעה במלואה – ללא פרטים מזהים.

About the author

משה נעים

עורך ואחראי האתר. משה נעים, יליד שנת 1953, נולד ב'מעברת אגרו-בנק' בעיר חדרה. בילדותו חלה ב'מחלת הפוליו' ברגלו. החל בגיל 16 ככתב ומפיק ושדר בתכנית הספורט "שירים ושערים" שירת שירות מלא בצה"ל, כתב בעיתונות הארצית כפרילנסר ("במחנה", "דבר", "על המשמר", "חדשות הספורט", "עיתון חדשות", "הארץ", "ידיעות אחרונות") כתב וערך בעיתונים שונים ומקומיים.
משה נעים, הוא עורכו הראשון של העיתון המקומי 'כאן נעים' בעיר חדרה ואתר האינטרנט הארצי – מקומי; 'kan-naim.co.il'. העיתון המודפס, נוסד באפריל שנת 1976 ואחר-כך בספטמבר שנת 1992, נוסד עיתון האינטרנט של כל המדינה והועלה לרשת כיום שמו כאן | ישראל (http://kanisrael.co.il).