יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, חבר הכנסת הרב אייכלר (יהדות התורה), אמר היום (חמישי, כ"ח בסיון תשע"ז) כי; "הוועדה תפנה אל שרי הרווחה הבריאות והאוצר, להגדיל את הסל בחקיקה ראשית".
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’נגישות-נט' ב’פייסבוק' או ב’טוויטר'..
הוועדה לפניות הציבור, קיימה דיון טעון בפניות בנושא זכאות ל'טיפולים פארה-רפואיים' עבור בוגרים מעל גיל 21 עם מוגבלות קשה.
מפניות שהתקבלו בוועדה, עלה, כי קיים פער בין היקף הטיפולים הפארה-רפואיים שלו זכאים ילדים וצעירים עם מוגבלות מגיל 3 עד 21 לבין היקף הטיפולים לו זכאים מבוגרים עם מוגבלות מעל גיל 21, הן במספר הטיפולים והן בסוג הטיפולים שבוגרים עם מוגבלות יכולים לבחור ביניהם.
עוד נטען, כי משפחות המתגוררות ב'פריפריה' ובהן אדם בוגר עם מוגבלות, אשר אינו נמצא במסגרת טיפולית או סיעודית, אינן מקבלות טיפולים אלו בקהילה או באמצעות קופת החולים.
כמו כן, ילדים המאובחנים עם אוטיזם מתחת לגיל 18 זכאים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לשלושה טיפולים שבועיים במקצועות הבריאות, כאשר ילדים מתחת לגיל 7 זכאים ל- 14 שעות טיפול בשבוע.
זכאותם של אנשים עם אוטיזם לטיפולים במקצועות הבריאות מפסיקה בהגיעם לגיל 18, על אף שהצורך בטיפולים אלה אינו פוחת, ולפעמים אף גובר.
█ הטיפולים למתבגרים מעל גיל 21 הלוקים במוגבלות קשה אינם נכללים בסל
היום, נאמרו הדברים הוועדה לפניות הציבור, על רקע דיון מיוחד שערכה הוועדה בעקבות פניות בנושא טענו נציגי קופות החולים כי הטיפולים למתבגרים מעל גיל 21 הלוקים במוגבלות קשה אינם נכללים בסל וקופות החולים לא יכולות לטפל בהם.
נציגת משרד הרווחה: תחום המוגבלויות לא נלמד אפילו במסגרת ההכשרה הבסיסית; נציגת אלו"ט: ה"לוקים באוטיזם זכאים לשלושה טיפולים ובהגיעם לגיל 18 הם כביכול מחלימים מהאוטיזם?"
יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, חבר הכנסת הרב אייכלר' פתח את הדיון; "מהפניות עולה, כי בגיל 21 במעבר ממשרד החינוך למשרד הרווחה הכול יותר קשה. אנחנו רוצים ליצור מנגנון שייתן מענה לגיל זה ללא צורך בבחירת סוג פעילות כזה או אחר .
אולי נצטרך ליצור מנגנון שהטיפול יימשך ותהיה התחשבנות בין המשרדים. אדם אוטיסט לא יכול לקבל פחות מחולה רגיל, יש צורך בחקיקה חדשה שתכלול אוטיסטים ואנשים עם מוגבלות קשה מעל גיל 21". סיכם יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, חבר הכנסת הרב אייכלר.
מנכלית אהב"ה, הגב' דפנה אזרזר; "הפסקת הרצף הטיפולי היא נושא מאוד כאוב והוא גם בניגוד לחוק. קופות החולים נותנות קומץ טיפולים שההמתנה אליהם ארוכה.
בנוסף, לקחת את הילד לטיפול כשרוב ההורים כבר קשישים זה מאוד בעייתי. יש צורך לראות איך משווים את הטיפולים או אפילו מעלים את הטיפולים למי שנמצא בקהילה ולא במסגרת".
עורכת דין איילת דיין מ'אלו"ט – אגודה לאומית לילדים אוטיסטים' ועמותת הורים לילדים, מתבגרים ובוגרים המאובחנים, כלוקים בתסמונות הקשת האוטיסטית, אמרה; "הלוקים באוטיזם זכאים לשלושה טיפולים כאשר בהגיעם לגיל 18 הם כביכול מחלימים מהאוטיזם?
עצירת הטיפולים מובילה הרבה פעמים לרגרסיה כשהמדינה מתנערת מהצורך בטיפולים. אני מציעה לכלול את הטיפולים בסל הבריאות."
מ'מרכז המחקר והמידע של הכנסת' אמרה ראדה חסייסי, שערכה מסמך לקראת הדיון, כי; "אין התייחסות ספציפית לטיפול בגילאים אלה. אנשים שעוברים תאונה יכולים לקבל יותר עד שיחלימו.
נכון לשנת 2015 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים יותר מ-34,000 אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קלה עד עמוקה מתוכם 26,000 בוגרים בני 20 ויותר, לא כולל אוטיזם ונכויות פיזיות".
מנהלת תחום פיזיותרפיה בלאומית שירותי בריאות, הגב' גבי שדה; "הנושא נקבע לפי צורך רפואי, כאשר מדברים על יכולת שיפור שהולכת וקטנה עם הגיל עד שמגיעים לשימור וזה הסל שנותנים לשימור – 12 טיפולים.
הם צודקים שיש הרבה מטפלים לילדים ותינוקות אבל אין בארץ מספיק מטפלים לגיל המבוגר".
█ יש צורך בחקיקה ראשית בשביל ליצור סל מתאים לבני 21 ומעלה
הממונה על סל השירותים בשירותי בריאות כללית דר' זאב צוקרמן: "מה שמבקשים ראוי אך לא נמצא בחוק הבריאות וכן אין את המקורות ואין מספיק אנשי מקצוע שיכולים לתת סיוע.
יש צורך בחקיקה ראשית בשביל ליצור סל מתאים לבני 21 ומעלה שאין להם פתרונות בקופ"ח להרחיב את סל הבריאות ולמצוא מקורות ואז קופות החולים יוכלו לתת מענה כמו שהרחיבו את הסל לגבי האוטיסטים ונמצאו המקורות".
הפיזיותרפיסטית הראשית במשרד הבריאות, הגב' איילה פרג; מה שקובע בחוק זה מה שנמצא בסל הבריאות– אדם כרוני בקהילה זכאי ל-12 טיפולים בשנה של כל מקצוע: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת- 200 טיפולים בשנתיים לאחר אירוע חריג כמו אירוע מוחי".
שושנה אספלר ממשרד הרווחה: "הפתרון הוא להשוות תקציבים. במשרד החינוך יש תקציבים גדולים לסייעות ואחיות צמודות לאדם סיעודי מורכב. התקציבים הללו נעלמים כשהם עוברים למשרד הרווחה.
התקציבים זעומים גם מבחינת קבוצות הטיפול וגם מבחינת מקצועות הבריאות. בעניין המומחיות במקצועות הבריאות, בדרום יש בעיה מאוד קשה אבל היא מתחילה עוד משלב הלימודים וההכשרה, תחום המוגבלויות לא נלמד אפילו במסגרת ההכשרה הבסיסית".
הורים רבים נוספים שהשתתפו בדיון:
אם לבוגרת בית גנאור: "המוגבלויות של בתי לא השתנו מגיל 4 עד 35 והיא עדיין נזקקת להידרותרפיה ופיזיותרפיה ועכשיו דורשים שאביא אותה למכון כאשר אני מציעה שאם היא זכאית ל-12 טיפולים שהפיזיותרפיסט יגיע למוסד".
אם למתבגר עם פיגור קשה ואפילפסיה: "אתה יוצא ממסגרת בית-הספר ומקבל כאפה לפרצוף, מחממה של שבעה תלמידים מורה סייעת ובת שירות לאומי למטפלת אחת על שבעה חניכים כי אין מספיק תקנים".
אם לילד אוטיסט: "משרד הרווחה משלם לי להסעות 6000 שח לחודש למקום שאני לא רוצה כשקיים בעיר שלי מקום טוב יותר שם הוא יכול לקבל את כל הטיפולים לכן הרבה פעמים כסף זו לא מילת המפתח.
מי ששם רגליים הוא משרד הרווחה שלא מוכן לתת ליווי נדרש גם כשאנחנו מוכנים לשלם".
יו"ר הוועדה חה"כ אייכלר סיכם את הדיון: "הוועדה מבקשת להגדיל את הסל למעל גיל 21 וכן לקיים רצף טיפולי במעבר ממשרד החינוך לרווחה ולכן נפנה לשרי הרווחה הבריאות והאוצר להסדיר סל מוגדל בחקיקה ראשית.
כמו כן נבקש להוציא הוראה של משרד הרווחה כדי לאפשר השתתפות מלווה במכרזי היום ונבקש לערוך שינוי תקנים למרכזים בהם אנשים עם תפקוד נמוך וליצור מנגנון שיפתור בעיות ספציפיות.
בכל חוק שאין בו ועדת חריגים אנחנו נתקלים בקיר. זה חלם לשלוח ילד ב-6000 שקלים לנסיעה ארוכה כשיש מרכז מתאים לידו".
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נגיש! לחצו כאן ספרו לנו ונעשה הכל כדי לתקן
Add Comment